שופיפיי אוסרת על המהנדסים שלה להשתמש במודלים קטנים וזולים, ומחייבת שימוש רק במודלים הכי גדולים והכי יקרים שקיימים.
פורסם במקור ב LinkedIn
שופיפיי אוסרת על המהנדסים שלה להשתמש במודלים קטנים וזולים, ומחייבת שימוש רק במודלים הכי גדולים והכי יקרים שקיימים.
מנהל הפיתוח הראשי של החברה אמר שגם בעתיד הרחוק כשיצאו מודלים כמו Opus 45, GPT55 או Gemini 35 (כדי להמחיש שגם כשהמודלים יתקדמו הרבה מעבר למה שיש היום) המדיניות תישאר אותו דבר. תמיד המודל הכי חזק, בלי פשרות.
הסיבה לכך היא לא תקציבית במובן הרגיל. שופיפיי רואה את הזמן של המהנדס האנושי כמשאב יקר בהרבה מזמן מחשוב...
ההיגיון שלו פשוט: מהנדס שמשתמש במודל חלש כדי לחסוך בעלויות מחשוב מקבל קוד עם יותר סיכוי לבאגים עדינים ולא ברורים. אחר כך אותו מהנדס מבזבז שעות בניסיון לאתר את הבאג ולתקן אותו. החיסכון הקטן בעלות המודל נמחק לגמרי מול העלות של הזמן האנושי שהלך לאיבוד.
והאמת שחוויתי את זה לא פעם גם עם באגים קטנים, הזמן לתקן לקח הרבה יותר משאבים מאשר לתכנן נכון עם מודל איכותי שהיה יכול גם להבין טוב יותר את הדרישה וגם לתקן אותה.
אז שופיפיי בוחרת לשלם יותר על המודל כדי לקבל קוד איכותי כבר בסבב הראשון, ולשמור על הזמן של המהנדסים שלה למה שבאמת דורש מהם לחשוב, ולא לצוד באגים שמודל חזק יותר פשוט לא היה יוצר מלכתחילה.
ועוד משהו מעניין שהם עושים זה למדוד את הערך של המשימה, ולא את המדידות ה״טריוויאליות״ שלא באמת מציגות שום דבר (כמו כמה שורות קוד או כמה pr-ים). הוא למשל הציג דוגמא שמחיקה של 4 שורות קוד חסכה לחברה 100 אלף דולר. איך מודדים את זה בכלי DORA למיניהם?
השאיפה שלו היא להכפיל מונים ביכולות של כל מפתח אצלו בחברה ככה שיחשבו שיש לו צי של 100 אלף מפתחים עם אותה קבוצת פיתוח שיש לו היום.
מה דעתכם? אתם בעד מודל זול או יקר?
מדיה מהפוסט המקורי
התמונות והסרטונים זמינים בפוסט המקורי בלינקדאין.