חשבתם פעם על למה אנחנו מחפשים בגוגל? ולמה היום אנחנו שואלים את הצ׳אט?
פורסם במקור ב LinkedIn
חשבתם פעם על למה אנחנו מחפשים בגוגל? ולמה היום אנחנו שואלים את הצ׳אט?
שער הכניסה שלנו לכוכב הדיגיטלי שמתקיים אצלנו על הכוכב הפיזי היה במשך 30 שנה מנוע החיפוש של גוגל. וגוגל ניסתה כל חייה לעשות את מה שהיום מנועי ה-AI הצליחו סוף סוף.
גוגל התחילו והצ׳אטים סיימו.
מאז 1997 גוגל ניסתה להנגיש לנו מידע מהרשת, ב-2003 היא כבר עקפה את אלטה-ויסטה ויאהו ונהייתה ברירת המחדל של העולם. הבעיה - מנוע אחזור התוצאות שלה ידע לעשות מה שהטכנולוגיה של אז ידעה: חיפושים סמנטיים בתוך הרים של תוכן, והצגת התוצאות ברשימה המוכרת של אתרים.
אבל לנו זה לא הספיק. אנחנו רוצים תשובות מפורטות לשאלות שלנו. לא שישלחו אותנו לחפש בעצמנו.
לכן קמו אתרים מלאי תוכן, ועולמות ומושגים שמוכרים לנו כמו SEO, ויקיפדיה, stack overflow.
חיינו בקונספציה הזאת במשך יותר מ-30 שנה, והתעוררנו לבוקר חדש שבו מנועי ה-Discovery מבוססי הבינה המלאכותית (שם יפה לצ׳אים) הביאו לנו לפתח הפה את כל המידע שאנחנו צריכים.
אז האם אתרי האינטרנט מיותרים? עכשיו כשכל המידע נגיש לנו?
מה הטעם להכנס לאתר ולשוטט בו אם אני מקבל את התשובות לעוסות ומותאמות ומדויקות לשאלות שלי דרך הצ׳אט?
התשובה היחידה שיש לי כרגע בראש היא אמינות. אתרי האינטרנט היום משמשים כמקור המידע. אפשר לדמיין את זה כעוד שכבת מידע. אם מנועי החיפוש היו שכבת מידע למציאת אתרים, עכשיו גם האתרים הופכים להיות שכבת מידע שניה לנושאים ספציפיים. אתרי החדשות הם אלה שמזינים את ה-AI בתשובות אמינות לשאלות שלנו. אתרים קטנים מזינים אותו במידע על שעות הפעילות והזמינות של השירותים והמוצרים. הדאטא הוא המלך, כמו שתמיד היה. רק שעכשיו שכבת ה-UI משילה את עורה.
אתרים לא התייתרו, הם עדיין מקור הידע הכי אמין של העסק או התדמית של כל אחד. צורת הצריכה של התוכן השתנתה. לכן גם דרך ההנגשה חייבת לעבור התאמה - להיות מוכוונים הרבה יותר לאייג׳נטים שיבקרו באתר ופחות לבני אדם.
מה שער הכניסה שלכם לרשת היום, מה המקום הראשון בו אתם שואלים את השאלות שלכם?
מדיה מהפוסט המקורי
התמונות והסרטונים זמינים בפוסט המקורי בלינקדאין.