איך כותבים משימה לסוכן קוד שתצליח בפעם הראשונה?

ההקשר שהסוכן לא יכול לנחש

הסוכן רואה את הקוד, אבל לא את הסיבה שהוא נראה ככה. שורה אחת על למה השינוי נדרש, ועוד שורה על מה כבר ניסיתם, חוסכות את רוב הכיוונים הלא נכונים. אם יש קובץ אחד שמרכז את הבעיה, מפנים אליו בשמו.

הגדרת גמור לפני שמתחילים

"תסדר את הטופס" היא משימה פתוחה. "הטופס שומר, מציג שגיאה על שדה ריק, והבדיקות הקיימות עוברות" היא משימה שאפשר לבדוק. הגדרת גמור מפורשת הופכת את העבודה שלכם מפיקוח על כל צעד לבדיקה אחת בסוף.

גבולות שמופיעים בכתב

סוכן שמוצא בעיה סמוכה נוטה לתקן גם אותה. כותבים מה נכנס למשימה ומה נשאר בחוץ: איזו תיקייה מותר לגעת, אם מותר לשנות API קיים, ואם מותר לשדרג תלות. הגבול הופך לחלק מהמשימה, לא למשא ומתן אחרי התוצר.

הבדיקה שמוכיחה שהתוצר עובד

כותבים איך מוודאים: איזו פקודה מריצה את הבדיקות, ומה התוצאה הצפויה. הסוכן בודק את עצמו לפני שהוא מחזיר, ואתם מסתכלים על הוכחה ולא על הרגשה.

המחשה: משימה מלאה בארבע שורות

המחשה: "בקובץ checkout.ts יש באג: לחיצה כפולה על שליחה יוצרת שתי הזמנות. גמור = לחיצה כפולה יוצרת הזמנה אחת, כל הבדיקות עוברות. גבולות = רק checkout.ts והבדיקות שלו, בלי שדרוג תלויות. בדיקה = npm test checkout."

כמה זמן זה חוסך

חמש דקות של כתיבה מול שני שלושה סיבובי תיקון של רבע שעה כל אחד. מניסיון, רוב הסיבובים האלה מתחילים במשימה שחסר בה אחד מארבעת החלקים.