מפרידים בין אישור לביצוע
הכלל הראשון אצלי: הסוכן מכין את ההזמנה, בן אדם מאשר את התשלום. זה נשמע מסורבל, ובפועל זה עשר שניות של אישור בצ'אט. מה שמרוויחים זה שאין תרחיש שבו בוקר אחד מגלים חיוב שלא ביקשו.
המחשה: הסוכן שולח "מצאתי את הכבל ב-89 שקל כולל משלוח, לאשר?". התשובה "כן" היא האישור. בלי "כן" אין חיוב.
תקרה שקלה, לא הרגשת בטחון
פתרון שעובד הוא כרטיס ייעודי או מסגרת נפרדת עם תקרה חודשית קטנה. אם הסוכן טועה, מקסימום טעות הוא התקרה. אצלנו בצוות אותו עיקרון חל גם על כלי פיתוח בתשלום: כל אינטגרציה חדשה מתחילה במסגרת מוגבלת, ומרחיבים רק אחרי חודש של שימוש נקי.
מספר שכדאי להחזיק בראש: תקרה חודשית של 500 שקל עולה פחות משעת עבודה אחת של איש צוות, והיא הופכת את הטעות הכי יקרה של הסוכן למשהו שאפשר לחתום עליו בשקט.
לוג שקוראים באמת
כל חיוב שהסוכן ביצע נכתב לרשימה אחת: מה נקנה, כמה, מתי, ואיזו בקשה עמדה מאחוריו. פעם בשבוע, חמש דקות של קריאה. כמו שגיליתי שהקלטות הפגישות שלי הפסיקו רק אחרי שבוע שלם, גם חיובים קטנים יכולים להצטבר בלי ששמים לב. הדיג'סט השבועי תופס את זה.
מה לא עושים
לא נותנים לסוכן את הכרטיס הראשי של העסק. לא מסתמכים על "הוא הבטיח שישאל". ולא מחברים אמצעי תשלום בלי לבדוק איך מבטלים: לפני החיבור הראשון, בודקים שאפשר להקפיא את הכרטיס או לסגור את המסגרת בלחיצה אחת.