מתחילים מבריף שאפשר לבדוק
לפני שהסוכן נוגע בכלי, כתבו מה התוצר הסופי ואיך תדעו שהוא עובד. במקרה שלי הבריף היה משחק מכות פשוט עם כסאות, חוקים קצרים ושם. ככל שהתוצאה מדידה יותר, פחות סבבים מתבזבזים על ניחושים.
המחשה: במקום "בנה לי משחק כיף", כותבים "משחק מכות לשחקן אחד, שלושה נשקים, ניצחון אחרי חמש דקות, מסך ניצחון עם שם המנצח". כל שורה כזאת אפשר לבדוק בסוף.
נותנים גישה מדורגת, לא הכל בבת אחת
פרויקט ארוך דרך צ'אט אומר שהסוכן עובד גם כשאתם לא מסתכלים. פתחו רק את מה שהשלב דורש: התקנת סביבה בהתחלה, הרשאת כתיבה לפרויקט אחד, ופרסום רק אחרי אישור מפורש. תיעוד ההתקנה של Roblox Studio מפריד בין התקנת הסביבה לבין פתיחת פרויקט, וזה סדר עבודה נכון גם כשסוכן מבצע את הצעדים.
אם שלב דורש חשבון חדש או תשלום, זו עצירה שלכם ולא של הסוכן. מסכימים על זה מראש, כדי שהעבודה לא תיתקע על מסך תשלום באמצע הלילה.
מסכימים על דיווח קבוע
החלק שהכי עבד אצלי: הסוכן דיווח לווצאפ בנקודות קבועות, צירף צילומי מסך מהבילד וחיכה להערות. בלי דיווח קבוע, פרויקט ארוך הופך לקופסה שחורה שמגיעה בסוף עם הפתעות.
המחשה: דיווח אחרי כל אבן דרך, שלוש שורות - מה נבנה, מה יצא בפועל מול התוכנית, ומה השאלה הפתוחה. צילום מסך אחד שווה יותר מפסקה של תיאור.
הערה אחת בכל סבב
כשצילום המסך מראה בעיה, מתקנים אותה לבד. "הדמות תקועה בקיר" זו הערה. "תשפר את המשחקיות, תשנה את התאורה ותוסיף שלב" אלו שלוש משימות שמתערבבות. בכל סבב: הערה, תיקון, צילום חדש שמוכיח שהתיקון עבד.
גם הניסוח של ההערה משנה. "הכסא לא נראה טוב" משאיר לסוכן ניחוש. "הכסא חצי שקוע ברצפה, תרים אותו לגובה ישיבה" זו הערה שאפשר לבצע ולבדוק.
בודקים במערכת האמיתית
צילום מסך הוא עדות, לא בדיקה. בסוף כל שלב משמעותי נכנסים בעצמכם למערכת: מריצים, לוחצים, מחפשים את התרחישים מהבריף. רק אחרי זה מאשרים מעבר לשלב הבא.
מה שלא נבדק במערכת האמיתית לא נחשב סגור, גם אם הסוכן מדווח "בוצע".