# אנחנו בדרך ל"באג 2030" (בסגנון באג 2000) וכמעט אף אחד לא מדבר על זה!

אנחנו בדרך ל"באג 2030" (בסגנון באג 2000) וכמעט אף אחד לא מדבר על זה!
בשנת 2000 היתה היסטריה סביב "באג 2000". כולם חשבו שמחשבים שלא עודכנו לתמוך בתאריכים של אחרי 1999 יתאפסו מ 99 ל 00 ויגרמו לתקלות רוחביות בכל העולם. 

בסוף בפועל  כמעט כלום לא קרה, בין השאר כי השקיעו הרבה מראש כדי לתקן. 
שלושים שנה אחרי אנחנו מתקרבים שוב לקצה של צוק חדש, והפעם הסיכון אמיתי יותר.

הצפנות ומחשוב קוואנטי.
כל מה שאנחנו סומכים עליו היום, הסיסמאות שלכם, המייל שלכם, בנקאות, עולם הקריפטו, כל טרנזקציה ברשת, כל חיבור מאובטח, נשען על הצפנה עם מפתח ציבורי, בעיקר RSA. הביטחון של השיטה מבוסס על הנחה אחת פשוטה. כדי לפצח מפתח כזה, מחשב רגיל צריך לפרק מספר ענק לגורמים ראשוניים, וזה לוקח לו זמן שנמדד בשנים ובמאות שנים. 

כל עוד זה נכון, הרשת בטוחה.

מחשוב קוואנטי שובר את ההנחה הזו. במקום לנסות אפשרות אחרי אפשרות בטור, הוא מבצע חישובים במקביל, ועם אלגוריתם בשם Shor הוא מסוגל לפרק את אותו מספר בזמן סביר. אז ברגע שיהיה מחשב קוואנטי גדול מספיק, ההצפנה שמחזיקה את כל הרשת פשוט תקרוס!

כמה זה ריאלי?
הנה מה שהשתנה רק בשנה האחרונה: בשנת 2019 העריכו שכדי לשבור מפתח RSA בגודל 2048 צריך בערך עשרים מיליון קיוביטים. עבודות שפורסמו ב 2025, בין השאר של גוגל, הורידו את המספר לפחות ממיליון. המחשב הקוואנטי הכי גדול שקיים היום מחזיק בערך 1180 קיוביטים, אז אנחנו עדיין די רחוקים.
אבל גם ה-AI חי לצידנו במשך עשור והיה שמור רק לגאונים באוניברסיה שהתעסקו בלמידת מכונה עד ש.. יום אחד ChatGPT עלה לאוויר ומאז הכל היסטוריה.

הפער מצטמצם הרבה יותר מהר ממה שחשבו, ובמרוץ נמצאות IBM, גוגל ומיקרוסופט, וגם בישראל יש פעילות ערה בין ויצמן והטכניון לחברות כמו Quantum Source ו Qedma.
רק השבוע קדמה פרסמו על פרצת דרך באופן שבהם הם מפעילים מחשב קוואנטי ומראים תוצאות 

קונסיסטנטיות בחישובים. במילים פשוטות - אנחנו מתקרבים מהר למחשבים תעשייתיים קוואנטים, כאלה שאפשר להשתמש בהם לחישובים, ומתוך כך גם לפריצת הצפנות.

בעיני יש שני תרחישים: 
אחד - מדברים על זה מספיק מוקדם, מחליפים לפרוטוקולי הצפנה חדשים שכבר קיימים ותוקננו, וזה נגמר בשקט בדיוק כמו באג 2000. 
השני - לא מספיקים בזמן, זה קורה מהר מהצפוי, ומגיע כמו ״ברבור שחור״ עם קריסה מערכתית בסגנון 2008 (זוכרים את הקריסה בבורסה בשנות האלפיים ואז ב2008?).

ויש דבר שלישי שכבר קורה עכשיו, בלי קשר לשני התרחישים. יש מי שאוסף כרגע את כל התעבורה המוצפנת שלנו ושומר אותה בצד, כדי לפענח אותה ביום שבו יהיה לו מחשב קוואנטי. בתעשייה קוראים לזה harvest now decrypt later. מה שנשלח היום מוצפן כבר לא בהכרח יישאר סודי מחר.

אני מקווה שלא אצטרך לחזור לפוסט הזה בשנים הקרובות ולהגיד ״ידעתי״, אלא לדעת שכמוני הרבה אחרים יודעים את זה ומתכוננים לזה ושהמרוץ להגן על עצמנו ינצח את המרוץ לפרוץ את עצמנו.

Original source: https://www.linkedin.com/posts/ofershap_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%90%D7%92-2030-%D7%91%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%92-2000-activity-7497536260585168898-gE7N
Published: 2026-08-24T09:12:22.011000+03:00


## על עופר שפירא

אני עופר שפירא, מוביל צוות AI Engineering ובונה כלי קוד פתוח: כלי פיתוח, שרתי MCP, ספריות TypeScript ו-GitHub Actions. כאן אני כותב על AI, פיתוח וניהול צוותי הנדסה.

[GitHub projects](https://github.com/ofershap) | [LinkedIn](https://www.linkedin.com/in/ofershap/)